משמורת משותפת היא מסגרת יחסית חדשה בישראל בקרב זוגות שבחרו להתגרש. המסגרת הזו שינתה לא מעט תנאים שהיו נהוגים קודם לכן בכל הנוגע להסדר של זוגות מתגרשים שיש להם ילדים משותפים.
מהי משמורת משותפת ומה ההבדל בינה לבין משמורת מלאה?
במסגרת של משמורת משותפת בין בני הזוג, האישה והגבר למעשה חולקים את החזקה על הילדים בצורה שוויונית לחלוטין. זה אומר שהילד או הילדים שוהים אצל האימא חצי מהזמן וכך גם אצל האבא.
בהסדר שכזה הילדים מרוויחים שני בתים שכל אחד מהם מספק את כל הצרכים שהילדים זקוקים להם – מיטות, חדר משחקים, מחשב, ביגוד, ספרים ועוד.
לעומת זאת בהסדר של משמורת מלאה אחד מבני הזוג, האימא או האבא, מתמנים להיות משמורן על הילדים. ברוב הפעמים לאורך השנים זוהי האימא שקיבלה את תפקיד המשמורן, בזמן שלאבא נקבעו ימים ושעות לאורך השבוע ובסופי שבוע בהם הילדים היו תחת האחריות שלו.
יהיו מי שיגידו כי משמורת מלאה גורמת לכך שהילדים גדלים עם מטען שלילי קטן יותר כלפי אבא שלהם, גם במידה וההורים החליטו להתגרש.
כיום לא רק יותר אבות מבקשים להוציא לפועל הסדר של משמורת משותפת אלא גם לא מעט אימהות. בדיוק כפי שאבות מבקשים לקבל יותר זמן בגידול ילדיהם גם אם זה אומר לעבוד פחות שעות, יותר אימהות מבקשות לשלב קריירה אישית לצד גידול הילדים. כך שהסכם משמורת משותפת דואג לאינטרס המשותף הזה של בני זוג שבחרו להיפרד.
כדאי לדעת! הסדר משמורת מלאה הוא עדיין הסידור הנפוץ יותר בישראל בקרב זוגות מתגרשים, אולם לאורך השנים האחרונות חל שינוי מסוים. כחלק מהסדר גירושין יותר ויותר אבות מבקשים להכניס לתוכו את הסכם משמורת משותפת מכמה סיבות. אם פעם היה נהוג שתפקידו של האבא הוא בעיקר לצאת לעבודה לצורכי פרנסה והאימא היתה זו שדאגה לגדל הילדים על כך המשתמע מכך, כיום גם האבות מבקשים להיות מעורבים הרבה יותר בחייהם של ילדיהם.
משמורת משותפת מאיזה גיל?
נתחיל מזה שאין גיל מינימום שמתחתיו אבא לא יכול לבצע הליך של משמורת משותפת על אחד מילדיו. זה כולל ילדים בגיל הרך. מדוע? כיוון שהאבא נחשב לאפוטרופוס לכל דבר עד לגיל 18 גם אם הוא התגרש מאם ילדיו.
באופן טבעי הורים גרושים מעדיפים להגיע להסדר במידה והאימא עדיין מניקה, במקרה כזה היא תקבל יותר זמן שהייה עם התינוק או התינוקת. גם בית משפט לענייני משפחה יכול לעודד להגיע להסדר זמני שכזה. יחד עם זאת לא מדובר בהסדר שהוא בגדר חובה.
משמורת משותפת חלוקת ימים
זו נקבעת על ידי בני הזוג בהתאמה אישית. חלק מעדיפים לחלק זאת בהסדר של מספר ימים רצופים עם הילדים, ויש מי שמעדיפים לבצע זאת בהסדר "פינג פונג" קצר יותר.
כדאי לדעת! ניתן לשנות את הסדרי משמורת משותפת והסדרי שהות בכלל במידה ואחד מבני הזוג פונה אל בית משפט לענייני משפחה ומבקש לעשות זאת. אותו הורה יצטרך להציג טיעונים והוכחות לשינוי שחל תוך כדי תנועה. זה יכול להיות מעבר דירה של בן או בת הזוג בארץ או לחו"ל, כמו גם אלימות פיזית או מילולית קשה כלפי הילדים.
משמורת משותפת מזונות
ניתן להכניס את נושא משמורת משותפת מזונות גם תחת התנאים של משמורת משותפת מאיזה גיל. יש מי שמעדיפים להכניס את הנושא הזה תחת הכותרת של משמורת משותפת ללא מזונות. זו יכולה להתקיים במידה ובני הזוג לקחו על עצמם נטל שווה באופן בו הם מגדלים את הילדים, או במידה וגובה המשכורת של האימא עולה על זו של האבא או לפחות שווה לו.
כדאי לדעת! אבות שימו לב, כדי לשמור על הזכות שלכם למשמורת משותפת ללא מזונות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין מומחה.
משמורת משותפת: יתרונות מול חסרונות
חשוב להגיד כי אין נכון או לא נכון, צודק או לא צודק בכל הנוגע להליך משמורת משותפת.
מצד אחד הסדר שכזה מאפשר לאימא ולאבא להיות מעורבים במידה שווה בכל הנוגע לזמן האיכות המשותף וגידול הילדים. יש מי שיגידו כי זהו הפתרון הטוב ביותר עבור הילדים כיוון שהם מרוויחים זמן שווה עם כל הורה בנפרד.
החלוקה השווה בהליך משמורת משותפת מורידה ב-50% מהנטל שיש על כל הורה בגידול הילדים והאחריות האישית שיש עליהם במשך השבוע או חודש. בהליך שכזה לכל הורה יש יותר זמן פנוי לעצמו, עבור תחביבים אישיים, פיתוח הקריירה או זוגיות חדשה כפרק ב' בחיים. יחד עם זאת יש מי שטוענים כי במקום שהילדים יחיו בבית אחד קבוע לאורך רוב ימות השבוע, הם נאלצים לנדוד בין שני בתים ואפשר ויהיו לכך השלכות עתידיות בפן הנפשי. זה אומר ביטחון עצמי ירוד והרגשה של חוסר יציבות בחיים. גם העובדה שכל הורה נוטה לגדל ולחנך את ילדיו בצורה שונה יכולה להשפיע לרעה וליצור בלבול.
לסיכום ניתן לומר כי זו לא החלטה קלה. ההצלחה של משמורת משותפת תלויה המון בפתיחות של ההורים, טיב הקשר ביניהם גם לאחר הגירושין והכי חשוב הקשבה לילדים ומה הם מעדיפים.
סכסוכי משמורת
כאשר יש חוסר הסכמה בין בני זוג שבחרו להתגרש בכל הנוגע לסוגיית הסדרי השהות או משמורת משותפת, העניין עובר אל בית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין רבני גירושין כדי שהם יכריעו בעניין.
העיקרון שמנחה את בית המשפט לענייני משפחה או את בית הדין רבני גירושין הוא קודם כל טובת הילדים. חשוב לציין כי לא מדובר במשהו מוחלט אלא זה נושא מורכב ולוקחים בו בחשבון מספר דברים עיקריים: גיל הילדים. תכונות אופי של הילדים. ההשפעה של החלטה כזו או אחרת על חייהם של הילדים. הקשר האישי של הילדים עם האימא והאבא. מצבם הגופני והנפשי של הילדים. רצונם של הילדים ועוד.